DatsoPic 1.0 © 2006 by Andrey Datsoיוגים יקרים: הזיעו כמה שיותר !


80% מהמקרים מראים כי טראומות לשרירים נגרמות דווקא מקירור חיצוני של הגוף בזמן פעילות גופנית. קירור המעטפת החיצונית של הגוף יכול לגרור פעילות שרירים נוספת, ואם להוסיף לתמונה שהם אמורים דווקא להיות רפויים, זה יכול להיות העילה לנזק או אפילו לקרע בשרירים.

אימון כשהמזגן דולק על קירור לא שומר על מטרות תרגול היוגה בשלמותן!

צריך לזכור:
זיעה מוגברת בזמן תרגול המתקבלת כמצב אי-נוחות למעשה היא תגובה טבעית לחלוטין של הגוף למאמץ הפיזי, במזג-אוויר חם.
 העולם החיצוני מהווה משטח ניסויים מעולה להכרת העולם הפנימי. הבקשה :"תדליקו בבקשה את המזגן", זו בקשה להיפטר מהסיטואציה בדרך הקלה ביותר, בלי לתת אפשרות לפתח את היכולות הטבעיות של הגוף להתרגל לתנאי אקלים משתנים.

למה השימוש במיזוג-אוויר בזמן תרגול יוגי מזיק לבריאות?
בתנאי חום גבוה לעיתים רבות מקררים את חדרי התרגול. ברור שקירור האוויר מקל על תחושת האי-נוחות אבל בעייתי להתייחס לקור כתנאי אופטימלי לאימון יוגה.
הטמפרטורה האופטימלית  היא זו שבה גוף האדם לא יפעיל מנגנונים העוזרים להסתגל לטמפרטורה החיצונית, מנגנונים טרמו-רגולטוריים. במצב רגוע לבן-אדם הלבוש בצורה קלה, הטמפרטורה האופטימלית היא 23-25°C. בזמן מאמץ פיזי הטמפרטורה האופטימלית יורדת. למשל, לעבודה במשרד, הטמפרטורה האופטימלית בחדר היא 22°C. אבל, באופן לא צפוי, בעת תרגול פיזי עצים, טמפרטורת החדר מורגשת כנמוכה מדי.הטמפרטורה האופטימלית בזמן תרגול פיזי עצים היא לא פחותה מ 26-28°.
מדוע?
בוא נסתכל על המנגנונים העיקריים של הסתגלות לתנאי החום הגבוה בזמן תרגול פיזי עצים.
בהתאם לממצאים האחרונים בתחום פיזיולוגית הספורט לאנשים עם מנגנוני הסתגלות חלשים, צפויה אקטיביות יתר של מערכת העצבים המרכזית. זאת אומרת, שגלי הבטא במוחם מתאפיינים בפעילות עודפת. התדר של גלי הבטא הוא בטווח של 14 עד 42 הרץ. גלי בטא, בזמן פעילות עדיפה, קשורים למצבי פחד ועצבנות יתרה. שורת החוקרים המודרניים גילו שטיפוסים מסוימים של אנשים מתאפיינים על-ידי רמה גבוהה של לחץ וגלי הבטא אצלם פעילים יותר מגלי האלפא, וכתוצאה מכך יכולת ההרפייה שלהם נמוכה. (הרפייה מאופיינת ע"י העלאת פעילות גלי האלפא). אנשים מטיפוס כזה מאופיינים בהרגלים כגון עישון, אכילה אובססיבית, התמכרות לסמים, הימורים או אלכוהול. לאנשים כאלה אימון בחדר ללא מזגן דולק על קור, יכול להראות כמצב חרדה קיצונית. הלחץ הפסיכו-אמוציונלי שלהם עולה, כיוון שהם לא מסוגלים להסתגל לתנאי מזג-האוויר הטבעיים. כתוצאה מכך, עולה קצב הנשימה, עולה לחץ הדם, קצב פעימות הלב גובר, ועייפות מגיעה מהר מאוד.
הדבר הראשון שהם עושים כדי ליישב את האי-נוחות, זה בקשה להדליק מזגן. אבל, הדלקת מזגן היא לא הפתרון לבעיה, כיוון שגוף האדם הולך לאיבוד, ובמקום להפעיל מנגנוני הסתגלות אישיים, הוא פשוט נכנס ל"סיבוך פנימי", ולא "מבין": איך אני צריך להגיב לטמפרטורה הלא טבעית בחדר, הנוצרת באופן מלאכותי מהמזגן. במצב "סיבוך" אין מה לדבר אפילו על הבאה לכדי מצב תקין של מערכת העצבים המרכזית. מזגן לא יעזור להפחית את פעילות גלי הבטא, ופעילות מוגברת של מערכת העצבים המרכזית עדיין תשפיע על טונוס שרירי השלד.
ברור שהאוויר הקר מהמזגן יעזור להוריד את החום של המעטפת החיצונית של הגוף, אבל זה לא ישפיע על מהירות הרפיית השרירים! הרפיה איטית של שרירי הגוף – היא אחת מהסיבות להתחממות הגוף. חוץ מזה, קירור "חיצוני" שכזה, לא ישפיע כהוא זה על האיברים הפנימיים בגוף, והחום הפנימי לא ייעלם. כל שיקרה הוא אי-איזון בין הטמפרטורה החיצונית, לבין הטמפרטורה הפנימית, דבר שיוביל לחוסר סדר מוחלט במערכת האנרגטית של האדם.
קירור קיצוני של מעטפת הגוף, יוביל לאי-תקינות בהספקת הדם, והספקה לא סדירה של חמצן לרקמות השריר השונות. דבר זה יוביל להספקה לקויה של אנרגיה לשרירים הפועלים. בתנאים כאלו, הלב לא יכול לדחוף את הדם מהר דרך השרירים הנכנסים לאט להרפייה, והתוצאה תהיה הריסת הקואורדינציה והמבנה הביו-מכאני של התנועה. הקשר בין קבוצות השרירים הפעילות, לקבוצות השרירים הלא פעילות ייהרס. ניתן יהיה לראות התכווצות שרירים נגדיים – טונוס גבוה בשרירים הלא פועלים, והרפיה איטית של השרירים הפועלים.
(וממש נגיע ל"צ'יטי-ווריטי-נרודחה" במצב כזה...(עצירת תנודות המחשבה בעקבות תרגול יוגי)).
הפתרון היעיל לשחזור כושר-העבודה בתנאים אקלימיים חמים, הוא הפעלת מנגנוני הסתגלות אישיים של הגוף. המזגן , במקרה הזה, כמו שכבר הבנו – הוא בעוכרינו. מה קורה אם אנחנו לא נכנעים לרצון העז להדליק מזגן, ומאפשרים לגוף להסתגל באופן עצמאי לחום הגבוה השורר בסביבתנו?
אחרי זמן מה, מתחילים לפעול מנגנוני האטה של מערכת העצבים המרכזית ומנגנוני הרפיה במערכת השרירים. הלחץ על המערכת הקַרדיוֹוַסקוּלָרִית ומערכת הנשימה, המערכת הפסיכו-אמוציונלית נרגעת, וכן יורד הטונוס המוגבר בשרירי השלד. ירידה בטונוס גוררת הפחתה בבזבוז אנרגיה, והורדה בשימוש החמצן בקבוצות השרירים שלא עובדות. בעקבות זאת, יגיע יותר חמצן לקבוצות השרירים שכן פועלות, הויסות בין קבוצות השרירים הפועלות לקבוצות השרירים הלא פועלות מתאזן, וכן משתפרת הקואורדינציה והמבנה הביו-מכאני של התנועה, חילוף החום בגוף מתאזן, והחום בגוף מגיע לאיזון פנימי.
בגוף מתחילים לפעול תהליכים לסילוק עודפי-חום: מתרחשת התרחבות כלי-הדם והופעת זיעה. הופעת הזיעה (אצל אדם המאומן היטב זה יכול להגיע עד ל- 1-2 ליטר בשעה) עוזרת לקירור הגוף.
יוגים יקרים: הזיעו כמה שיותר!
יתר על כן, ראוי לציין כאן את אחד מהתרגילים הקלאסיים של האטה-יוגה : מריחה אינטנסיבית של הזיעה חזרה אל תוך הגוף, ישר אחרי תרגול אסאנות ופראנאיימות. הכתובים הקלאסיים העתיקים של האתה-יוגה טוענים שהזיעה המתקבלת בעקבות תרגול אסאנות ופראנאיימות היא נקטר – שיש למרחה היטב חזרה אל תוך הגוף. הזיעה של היוגי המתרגל (שימו לב – יוגי! לא בודי-בילדר הרץ על הליכון), היא כבר לא סתם נוזלים המופרשים מהגוף. הזיעה מתמלאת באנרגיה אדירה, והרכבה כעת טעון אנרגטית. הזיעה הופכת למקור כוח, ובמילה אחת – נקטר! בדיוק זו הסיבה שלא מומלץ להשתמש במגבת בזמן תרגול יוגה. תאפשרו לזיעה להתאדות היישר מהגוף שלכם, ולחלקה להספג חזרה אל הגוף. חבל יהיה לשים את טיפות הנקטר הללו אל תוך מכונת הכביסה, במקום להשתמש בכוח שלה בעצמכם!  
וכעת לעיקר. אזכיר, שהתהליכים שצוינו למעלה מתרחשים בזמן הפחתת פעילות היתר של מערכת העצבים המרכזית. ניסויים מדעיים העלו שאם אדם מפעיל מנגנוני הסתגלות טבעיים, רמת גלי האלפא במוח עולה. גלי אלפא מופיעים כאשר הגוף נכנס לתהליך הרפייה וכאשר אנו לא חושבים על כלום. גלי הבטא של המוח במקרה הזה מאיטים והאקטיביות של גלי האלפא עולה. (גלי האלפא הם בתדר של 8 עד 13 הרץ).
אם נמשיך את ההרפייה ללא התמקדות במחשבות שלנו, גלי האלפא הופכים לדומיננטיים במוח כולו, ואנו מרגישים תחושת שלווה בכל הגוף. מצב הזה נקרא "מצב-אלפא" או מצב היוגה. (וכאן..אנו באמת מגיעים ל"צ'יטה-ווריטי-נירודחה" ).
טווח האלפא אידיאלי להפנמת חומר לימודי חדש. באומנויות לחימה מזרחיות, יש מושג שכזה, "מצב המאסטר". בעזרת אק"ג רואים, שבמצב הזה , גלי המוח העיקריים הם גלי אלפא. מצב-אלפא הוא בדיוק המצב בו נוצרים במוח אנדרופינים ואנקפלינים בכמות גדולה יותר – "סמים פנימיים" , האחראים לתחושת השמחה, סיפוק והפחתת הכאב. בנוסף גלי-אלפא מהווים גשר בין המודע לתת-מודע.
זוהי הגישה האמיתית לתרגול יוגה!

במילים אחרות, "מצב היוגה" קשור באופן ישיר ליכולת לייצר גלי אלפא. משתמשים בתרגול פיזי ככלי להפעלת מנגנוני ההסתגלות האישיים, שמביאים להתפתחות וצמיחה של התכונות והיכולות היוגיות האמיתיות. לכן, ניסיונות להרגיע את אי-הנוחות בגוף ע"י גורמים חיצוניים (כמו למשל, מזגן) יכול להפריע לנו להשגת מטרותינו.
לאור הנאמר לעיל, צריך לזכור שהעולם החיצוני מהווה משטח מעולה להכרת העולם הפנימי שלנו. והזעה מוגברת בזמן תרגול יוגה, המתקבלת כאי-נוחות של הגוף, היא למעשה סך-הכל תגובה נכונה של הגוף למאמץ הפיזי בזמן חום סביבתי גבוה.
ככלל, בדיוק בזמן זיעה מוגברת, מופיעה אצל המתרגלים תחושת אי-נוחות. "הדליקו בבקשה את המזגן" – זה ניסיון טיפוסי לפתור את הסיטואציה דרך התנגדות מועטה, ולא לאפשר לגוף להשתמש במנגנוני ההסתגלות האישיים.
בסיטואציה הזו, כדאי לזכור את העקרונות הבסיסיים של תרגול היוגה. לא לתת לאמוציות ול"רעש הלבן" במוח לתפוס את תשומת-הלב שלכם, לא לחפש דרכים להימלט. ההפך! לקבל הכל כמו שהוא, להעמיס על עצמנו בצורה מקסימלית, כאן ועכשיו. להרפות ולשחרר את כל המיותר, ואז "קטנות" כאלה כמו הטמפרטורה בחדר, יעברו מעל ראשכם, והגוף שלכם ילמד עם הזמן להפעיל את כל מנגנוני ההסתגלות הטבעיים.
מאחל אני לכולם הסתגלות נעימה לכל תנאי האקלים הסביבתיים המשתנים. ומי ייתן והמאמר הזה יעזור לכם להבין את הדקויות שבעבודה של המתנה הגדולה – גוף האדם.

מאמר מאת אבוביאן טיגרן, תואר שני בהוראה, מורה להאתה-יוגה,עם התמחות בפיזיולוגית ספורט, בוגר הפקולטה לאומנויות-הלחימה, Whu-shu, צ'י-קונג. מומחה בשחייה.

http://www.ishitvayoga.com/