DatsoPic 1.0 © 2006 by Andrey Datsoתרגום מרוסית ע"י יוגה.IL, נא לפנות לעורך בקשר לתרגום עצמו.

נאטה-סאמפראדיה (Natha Sampradaya) זהי מסורת עתיקה מהודו, המבוססת על ידי גורו הדגול וסידהי (Siddhi) שרי גורקשנאט (Shri Gorakshanath). המסורת נשמרה עד היום, במיוחד בצפון הודו, למרות שאת מקדשי גורקשנאט ונאטה יוגים (Natha-Yogi) ניתן לפגוש בכל רחבי הודו ואפילו בבאנגלדש, שרי-לנקה, פקיסטאן,  אפגניסטאן ונפאל.
 
את הנאטים אפשר בקלות לזהות לפי המראה שלהם: עגילים גדולים בחור שנחתך באמצע האוזן, עגילים אלו נקראים דרשנים (Darshan),  פביטרי (Pavitri), וקונדלים (Kundala), כמו כן, הנאטים לובשים על הצוואר שלהם  את משרוקית ה"נאדי" (Nadi) על חוט שחור עבה הנקרא "ג'ניו" (Janeo), ע"י המשרוקית הם מכבדים אלים וגורו. הרבה פעמים מקשרים את המשרוקית לאימון הריכוז עם צלילי ה"נאדה" (nada), ואת הקונדלים עם הזרמי שמש וירח "הא וטהא" העוברים בגוף האדם.
 
בהודו את גורקשנאט מעריצים כמו את שיבה (Shiva), שהתגלה אל בני האדם ופתח את הדרך נאטה-יוגה. הוא נחשב כמייסד את ההאטה יוגה (Hatha Yoga) הפופולארית בכל העולם. ספרים ידועים כ"ההאטה יוגה פרדיפיקה" (Hatha Yoga Pradipika),  "גהרנדה סמהיטה" (Gheranda Samhita) וכו', נכתבו על ידי הצאצאים של גורקשנאט. למרות שספרים אלו נכתבו מאוחר יותר, הם מבוססים על לימוד וראיית העולם שהיה מלמד גורקשנאט.

נאטים עימצו בתרגוליהם הרבה אלמנטים של טאנטריזם (Tantra) ומערכות דומות, כמו כן הביאו את אלמנטים של האטה-יוגה  לטאנטריזם, כמסורת נפרדת. מכאן רואים, שבלי הבנת שיטות הטאנטרה שלהם, לנו - לאנשים מודרניים, יהיה קשה מאוד להבין את המטפיזיקה, אנטולוגיקה, פסיכולוגיה וטאולוגיה של מסורת הנאטים, ויתכן גם את שאר צדדי של נאטה סאדהנה.
 
"נאטה" או "סידהי"-  שמות של אל שיבה, התרגום שלהם "אדון, מנהיג, מושלם". בגלל שכל בן אדם, בעולם הרוחיני והפיזי של יצירו, הינו חלק בלתי נפרד מהאל שיבה, מסיבה זו, בהודו התחילו לקרוא לקבוצת יוגים ששאפו לגלות את איחודם הבסיסית עם שיבה - בשם "נאטה" (Natha) ("נאט" Nath - בשפה ההודית).

הדרך אל הגשמה כזאת - מצב של הכרת הגוף ונפש, היא כלל לא פשוטה, וכוללת בתוכה הרבה אלמנטים של הניאמה  (Niyama) (מרשמים) כמו: סידהאנטה-שרבאנה Siddhanta Shravana (לימוד לימודים של הנאטים), אישבארה- פוג'אנה (כבוד לאלוקים ואספקטים כאלה ואחרים של אבסולוט) וז'פה (japa).

כמובן שנאטים מפורסמים בראש ובראשונה בזכות תרגילי האטה-יוגה, אשר כוללת בתוכה שאט-קארמה, אסאנה, פרניאמה וכו'.

בין הנאטים היו גם הרבה אלכימים, טאנטריסתים, קדושים מפורסמים, ששמותיהם התקדשו במסורות מיסטיים בהודו.

את התאריך המדויק של הופעת המסורת של נאטים בהודו ניסו לקבוע הרבה חוקרים לא רק בהודו, גם במערב. המפורסמים מביניהם היו: ג. בריגס, שאחידולך, ד. גורדן ואחרים. למרות כל המחקרים הרבים, בריגס למשל הודה, שבמקרה זה ניתן רק לקבוע בערך את התאריך, אך לא באופן מדויק.
 
כיום נחשב, שהמסורת מגיעה לאל שיבה עצמו, שלימד בת זוגתו דאבי (Devi), כמו שמקובל בהרבה טאנטרות. מפורסם מאוד סיפור על דו-שיח בין שיבה לדאבי, אשר ציתת לו מטסיינדרנאט, כאשר היה בתוך הדג תחת המים.
 
מטסיינדרנאט ידוע מאוד בהרבה שמות בבודהיזם, למשל, לואיפה או בודהיסטווא אבלוקיטשווארה. בשיבאיזם הקשמירי מוזכר עליו בכתבים מסורתים כמו: "קובג'יקה", "קאלי-קראמה", "שרי וידיא" (Shri Vidya), "יוגין קאולה", הוא מוזכר כמייסד ה"וארקהארי" - ג'ננשוואר. מטסיינדרנאט, אב לשני מורים: נימנאטה ופרשנאטה, אשר נזכרים בז'איניזם (Jainism). על מטסיינדרנאט וגורקשנאט מדובר בסיפור של סיקהים אדי-גראנטה. מטסיינדרנאט, מצד אחד נמצא בתפקיד גורו הגדול ומייסד המסורת המפורסת "דארשני" או, איך שקראו לו בעם "קאנפהטא", ומצד אחר, לפעמים גורקשנאט הוא בתפקיד גורו למורה שלו מטסיינדרנאט.

גורקשנאט נחשב לאב של האטה-יוגה. גורקשנאט הוא זה שייסד ופיתח את תרגילי קאיה-סאדהנה. מסיבה זו, את קאיה-סאדהנה, נכון יותר להסתכל מנקודת מבט של טראנסנדנציה של הגוף, כמו שטקסטים של הנאטים קוראים לו: "פינדה"- גוף, כדור, הדומה לנקודות טראנסטנדיטית "בינדו", שמתוכה נוצרים כל הגופות, החך מגופו של שיבה פארה-פינדה (Para Pinda) וגוף האדם "ווסייטי" (Vsyati) או "פרקריטי-פינדה" (Prakriti Pinda).

גורקשנאט נחשב כגורו הגדול במסורת נאטים. הוא ידוע כקוסם בעל אין סוף יכולות-על, במסורות הודיות רבות מעריצים אותו בשמות רבות ושונות, כמו למשל, מהשוואננדאנאט, ניטיאנאט, גנפאטי ואחרים. הוא היה מופיע בזמן שונה במקומות שונים בהודו ובגלל זה הוא נחשב כבן האלמוות סידהי.
 
בכל אחד ממדינות (States) של הודו, יש מקומות שקשרים לגורקשנאט, זהו בעיקר החלק הצפוני של הודו, בו גורקשנאט ולימודיו התפרסמו יותר. עליו כתובים סיפורים בשפות הינדי, מראטהי, ראז'סטאני, בנגאלי ושפות אחרות. הוא מפורסם אפילו אצל היוגים הסופיים (Sufi) ופאקירים (Fakir) תחת השם דטר ז'אמיל שך (Datar Jamil Shah).
הדת המוסלמית "גוגה" מחשיבה אותו כ"האב המאמץ" ומורו של מוחמד. לכבודו נקרא העם בנפאל "גורקהא". יש זרמים של ואישנאבי בהאקטי שרואים בגורקשנאט ("מלך הפרות" או היצורים החיים) את גובינדה קרישנה.
 
סיפורים על גורקשנאט ולימודיו מאוד מנוגדים, מצד אחד הוא תלמיד של מטסיינדרנאט (Matsyendranath), ומצד שני הוא המושיעו מ"ממלכה" של נשים, מצד אחד – הוא מתנגד למסורת "ואישנאוויזם" (Vaishnavism), מצד אחר כמה ממסורות הואישנאוו מכבדים אותו ומקבלים את שיטות היוגה שלו, מצד אחד - הוא תומך ביוגה ההודית והרבה בודהיטים מקבלים אותו כגורו ואפילו עוברים להיות נאטים, מצד אחר הוא מקובל אצל הבודהיסטים כמהאסידהי (Mahasiddhi) גורקהפא (Gorakhpa). כמו כן מעריצים אותו בדרום הודו סידהים מטאמיל "סיטארים" (Sitari) - כאחד מתוך שמונה עשר מורים הגדולים של המהאסידהים. בודהיססטים, מספרים את גרסתם על הגורקשנאט. על פיהם, גורקשנאט היה בודהיסט, ידוע כראמאנווז'רא (Ramanavajra), הוא מצא מנוחה בעיר שידוע כיום כגורקהפור (Gorakhpur). שם התגלה לו אלוקות, ולכבודו הוא קרא לעצמו גורקשנאט.
 
חוקרים סבורים, שאולי היו מספר גורו שהיו מפורסמים תחת השם גורקשנאט או שאולי זה היה גורו אחד, או אפילו אל שיבה, שהתגלה בצורות שונות במשחקי ה"לילה" (Lila). גורו לפי מסורת ה"קאלי קראמה" מאחשבארנאנדצ'אריה בטקס הידוע שלו: "מחארטהא-מנז'ארי", כותב שלפני שהתקבל למסורת "קאלי קראמה" (Kali-Krama), הוא היה מפורסם כגורקשנאט.
 
אגב, הינכם יכולים לעקוב בקביעות, על כך שגורקשנאט ידע מצוין את הסינדחאנטו, כמו שבמסורות שבהם נדמה היה, שאל המערכת כלל לא היה קשר. בהרבה כתבים הוא מתאר את ניסיונו המיסטי  וחלק של מערכת ההתאמה של הקאשמירו השיבאיזמי ובתי לימוד אחרים. גורקשנאט ב"סידחא- סידחאנטה- פאדחאטי", למנות את איכויות ההאטה אבאדחוטי, מצביע על כך שהנאט האמיתי- זהו הנאט שעוקב אחר המהות הפנימית של בתי הלימוד, כמו למשל, השאקטים, הויראשייבים, בני הבודהיזם, הואישנאבים, שמתוכם ניתן להבין כי נאט אינו שולל את כל המערכות הדתיות ("ואדה"), הטראדיציוניסט שחי בחיים הסוציאליים (בארנו- קאסטו), אלא מבין מהר יותר את מטרתם החשובה מכל, שאליה הם שואפים.
 
DatsoPic 1.0 © 2006 by Andrey Datsoגורקשנאט היה מיסטיקאי, והמיסטיקה שלו לא ידעה גבולות. גורקשנאט לומד להעריך את השגת האנושות בתחום המיסטיקה. הדרך של ה"דז'יוון- מוקטי" יתכן רק בתנאי קבלת העולם כמו שהוא, באופן שלם, ולא תלוי במשהו, ברעיון כלשהו. איך שלא נראה לנו מוזר, אך לימודם של גורקשנאט אקטואליים בעולם המודרני בו אנו חיים כיום כשכל דבר תחת שליטת ה"אינפורמציה" (מידע). המורה הדגול הזה לא יצר שום ץץ ולימד לראות את מה שמסתתר מאחורי המילים של המוני כתבים קדושים. בעבודתו של גורקשנאט יש התנגדויות, ממבט ראשון - מהסיבה שמיועדות לאלה, שמוכנים לעשות צעד רציני בכיוון, בו אין שום בסיס חומרני, איפה ששולט רק ניסיון מיסטי, חוויה רוחנית "אנובחאבא". כאן גורקשנאט דומה מאוד לשרי אבחינאבא גופטו, אדם מגדולי המרכיבים מערכות טנטרה, שהיה בעל תכונות ג'נאני ואסטט רוחני.
אך יתכן שגורקשנאט, בניסיונו המיסטי מגיע אפילו רחוק יותר מאלפי פילוסופים, הוא מציע את דרך האוודחוטא, אשר התנהגותו לפעמים נראית כלל לא הגיונית, שמזכירה את הדרך של מאסטרים של צ'אן-הבודהיזם. גורקשנאט הבין, שאי אפשר להימנע מהניגודים בכיוונים הדתים ואידאולוגיים, לכן, הוא הציע את דרך יוגה, המתכוונת לקבלת התשובות בדרך שיטה האקסיסטנציונלית, שבמובן מסויים זו שיטה מעשית, "שיטת החקירה", שלא מתכוון להתבסס על פילוסופיית מוח האדם.
 
במסורת הנאטים, כמו בהרבה בתי לימוד, גורו תופס חלק חשוב. גורו הוא זה שזקוקים לו בכל שלב בדרך הרוחנית בשביל אלו, שלומדים את מסורת היוגה, ומתעמקים בה, ביוגה שקיבלו מגורו.
או אלו, שיכולים להיות סאנייסי (sannyasin) "דרשנים", שקיבלו את דרך הנאטים כעיקרית. כך בנוי העולם, שהאמת בשלב הגבוה ביותר של הבנה אחד: "פאראמוויט" - שיבה, הוא בעל הרבה צורות והרבה שמות, ובו זמנית הוא הינו "אנאמה", "מחוץ" לשמות, "נירג'ונה", "מחוץ" לתכונות. האמת הזאת לא מובלת ע"י זמן או מקום, אך הייתה ותהייה גם בהם.
 
לכן במצב מושלם נאט-יוגי חווה מצב של "חוסר כפילות", הרי האבסולוט "מוגבל"  ו"בלי הגבולות" - זה רק תנאי, שנולד ממוח אימריאליסטי, הוא מאחד ישר את הכול, מסיבה זו הוא נחשב כמצב איזון אידיאלי והרמונייה "סמרסיה". נאט חווה את המצב הזה בכל האובייקטים בעולם, כמובן בתוך עצמו או אפילו כעצמותו. מצב זה של שלווה, "סופר" דינאמיות, "סופר" מודעות ו"סופר" אנרגיות, ריקנות "שוניאטא" ושלמות "פורנאטה", אטמאנה ופאראמטמנה (רוחניות), הא וטהא.
 
האופי המאפיין של מסורת ההאטה יוגה של הנאטים  - התרגול תפילות אלמנטאריות, הכולל את המאנטרא-יוגה הבסיסי,  מסתכם באסאנא ופרניאמא.
 
אם ניקח חוקים וכללים של הרבה דתות אחרות, כמו: ודאנטה, בודהיזם, ואישנאביזם, טאנטריזם וכו', אשר ניסו את ההאטה- יוגה אצל הנאטים, אז מערכות דתיות אלו, לעיתים קרובות, חוקרים על ההאטה- יוגה, כמו הכנת התרגיל. אצל הנאטים, ההאטה ורג'ה-יוגה נחקרים כמשהו שלם. בכל שלב אפשרי להשיג סאמאדהי, למשל, בתרגול הפראניאמה, מודרה, באנדהה וכו'. האטה-יוגה נחשב לא כסתם "יוגה עם מאמץ", אלה כאינטגרציה (איחוד) של כל האלמנטים של המציאות, איחודתם של שיבה ושקטי, כל מימדי אטמאן: אטמאן, דז'יוטמא, פאראמאטמה. קידוש הנשמה, הכרת הגוף (קאיה- סידהו),  הנאטים רואים את עצמם בהכול, ואת הכול בעצמם.
 
כל אדם יכול להיות נאט, ללא כל קשר למודעות דתית, שייכות למערכת כלשהי וכו'. הנאטים מתייחסים בכבוד רב לכל סביבה ולחוקים שלה. הנאטים, בתרגול שלהם חוץ מההאטה-יוגה משתמשים בבסיס של כל סוגי היוגה השונים כגון: קראמה, בהאקטי, דז'ניאנא, ר'גה-יוגה וכו'. לכן הרבה פעמים המסורת נקראית רק "יוגה-סאמפראדינה", שנמצאת בדרגה הגבוה, המדגישה את המשמעות של היוגה כדרך רוחנית.