DatsoPic 1.0 © 2006 by Andrey Datsoמאת העורך: זוהי כתבה השנייה (2) מסדרת הכתבות נושא:
"תרגילים למיקוד התודעה"
הסדרה כוללת  ארבע (4) כתבות ותפורסם במגזין במהלך החודש הקרוב, כתבה חדשה אחת בשבוע. בתמונה: ניב דור-כהן – מרכז סטודיוגה פרדס-חנה

טכניקת התקת המבט – טכניקה זו מבוססת על העובדה המצערת שאנו, בני האדם, נמצאים תחת אשליית השליטה העצמית. אשליה זו גורמת לכך שנחשוב שאנו מכוונים את האירועים כרצוננו ושביכולתנו להחליט החלטות. המציאות המצערת היא שבפועל אין לנו שום שליטה על רצונותינו ושהכוונת האירועים בחיינו מתבצעת למעשה על-פי תבנית ידועה מראש של תגובות ותגובות נגד המוטבעות בנו ללא הפרד. מחשבותינו מונעות ללא הפסק מתוך אסוציאציות הקשורות בתשוקות ומאוויים ולעתים אף נעות במחול אבסורד שאלמלא היה מסוכן, היה מבדח. הסכנה בכך היא שאנו מונעים מתוך זרמים אפלים הנובעים מתוך אנוכיות מוחלטת ומעוורת. גם כאשר אנו מחליטים החלטות שלכאורה נראות אלטרואיסטיות כגון ההחלטה לתת לקבצן מס' שקלים או אפילו ההחלטה ללטף את שיערו של ילדינו בחיבה, הזרם שהניע החלטה זו ושיצר רגש חיובי או שלילי בתוכנו מגיע מתוך אנוכיות ברמה כזו או אחרת.

למשל ההחלטה לתת לקבצן מס' שקלים נובעת מהרגשת אדנות או אפילו רחמים שהיא צורה אחרת של גאווה. האהבה לילדינו אף היא אנוכית, רבים הפעמים בהם אנו ניגשים לילדינו במטרה ללטפו או לנשקו וכאשר הוא מסרב או מתנגד אנו מרגישים פגועים. אם כוונותינו היו טהורות, לא היינו נעלבים כל-כך. הדחפים המובילים אותנו לבחירות בחיים הם דחפים אוטומטיים לחלוטין שאין להן קשר ולו הקטן ביותר לבחירה חופשית. רבים הפעמים שבהם אנו מתחרטים על מילים שנאמרו או על מעשים שנעשו מבלי להבין שזהו רק קצה הקרחון ושרובם המוחלט של המעשים בחיינו, גם אלו הנראים לכאורה נכונים נעשו בצורה מקרית או מכנית לחלוטין ללא התערבות הרצון החופשי. למעשה ניתן לומר באופן גורף שאין לנו רצון חופשי כלל.             הדברים הללו נשמעים דטרמיניסטים ומייאשים ורוב האנשים יפסלו אותם על-הסף שכן חשיבה מעין זו מסכנת את הקיום השברירי גם כך של שפיותם. ואכן קיימים מנגנונים בתודעתנו שמטרתם למנוע מהאמת העגומה להגיע להכרה ולצאת אל האור. בשפה של 'הדרך הרביעית' מנגנונים אלו נקראים – 'בולמי זעזועים'. הדברים מתחילים להתבהר כאשר אנו מבינים שללא עבודה פנימית/תודעתית/רוחנית מסוג כלשהו, אין טעם ממשי בחיים אלו. אז אנו מתחילים לפסוע בשבילי ההכרה העצמית. השלב הראשון בדרך ההכרה העצמית היא ההבחנה בכך שאנו למעשה רובוטים. ושיש כוח חזק יותר מאיתנו שמכוון אותנו בחיים אלו. הכוח הזה הוא האנוכיות, הרצון להיות ראשון... הכי... אלוהים.... האגו או הקארמה. לעתים הבנה זו של הכוח המכני השולט בחיינו יכול להוביל להתמוטטות של ממש אצל האדם המתבונן שכן דרושה מידה של הרס הישן כדי להתחיל בבניית החדש. אך לאחר ההתמוטטות הראשונית ובאם לאדם היה מזל ויד מכוונת, הוא מבין שללא הדרך הזו אין למעשה חיים אמיתיים. השלב הראשון נמשך הרבה מאוד זמן, שנים רבות לפעמים שבהם החיים עצמם הופכים להיות שיעור לאדם הכן. בתקופה הזו מתבררת האמת והאדם מבין את עומק הבאר שלתוכה הושלך. חוסר היכולת שלו לבחור בחירות חופשיות והבנת התניותיו נעשים ברורים יותר ויותר. לאחר תקופה ארוכה של עבודה קשה, רצופה בעליות ומורדות, בניסיונות חוזרים ונשנים שלא לשקוע לתוך התהום האפלה וחזרה למכניות, מתחיל האדם גם לשלוט במקצת מתגובותיו האוטומטיות ושם מתחיל להיווצר אדם חדש. אדם בעל בחירה חופשית. אדם חופשי. הרגעים הללו של מודעות האדם לעצמו ולהתניותיו נקראים בשפות שונות ובתרבויות שונות במילים שונות. 'הארה', 'זכירה עצמית', 'נוכחות'. כולם מסכימים על דבר אחד – במודעות מלאה האדם מבין שעד כה היה במצב של שינה. שהמציאות רחבה הרבה יותר ממה שאנו מדמיינים לעצמנו. ועוד משהו – שקיים כוח שאינו קשור בעבותות המכניות, כוח שאינו מותנה, כוח חופשי ומודע, כוח נפרד מהאדם אך קשור אליו לחלוטין. אלוהים.

תרגול הטכניקה:
טכניקה זו עוזרת לנו לבסס מודעות לרגע הזה וגם לראות כמה חלשה ושברירית יכולת תשומת הלב שלנו ובעקיפין גם הבחירה החופשית.
נסו לזכור את היותכם נוכחים ומתבוננים בדבר בו אתם עסוקים: נהיגה במכונית, שטיפת הכלים, הליכה ואכילה. שימו לב לזרם של המחשבות הבאות ללא שליטה ולנטייה של המודעות שלנו להיסחף אחרי גירויים – שלטי דרכים, פרסומות בצד הדרך, שקיעה בפנטזיות מסוגים שונים. כאשר אתם שמים לב לכך שנסחפתם החזירו את תשומת הלב לדבר שבו אתם עוסקים. שימו לב לקושי העצום שלנו להיות מודעים ולו למס' שניות לפני שהזרם החזק סוחף אותנו שוב לקרקעית.
לאחר מס' דקות, התבוננו ללא מאמץ באובייקט ברור לפניכם. זה יכול להיות עץ או רהיט. עדיף שלא תהיה לו משמעות מיוחדת בשבילכם שכן זה יכול לעורר את החשיבה האסוציאטיבית ולהוביל אתכם שוב לחשיבה בלתי נשלטת. נסו להיות מודעים לחלוטין לעובדת היותכם מסתכלים בחפץ ובו זמנית להיות מודעים לחפץ עצמו. כאשר מחשבה כלשהי חודרת למוחכם, התיקו את המבט לאובייקט חדש ושוב נסו להחזיק את המבט ולהיות מודעים לעצמכם ולאובייקט. לאחר מס' שניות כאשר דעתכם תהיה מוסחת או שמחשבה כלשהי תעלה התיקו את המבט שוב לאובייקט חדש. זכרו שמטרת התרגיל היא לא להגיע למצב של אי-חשיבה, שכן זוהי משימה בלתי אפשרית בשלב זה. השתמשו בתרגיל כאמצעי להוכיח לעצמכם שאין לכם ממש שליטה על המחשבות ועל הדחפים שבכם. התרגיל יעורר בכם את הכמיהה הכנה לחופש. במשך הזמן התרגיל יתרחש כל אימת שדעתכם תהיה מוסחת וכאשר תרצו להיות נוכחים.