אתרים ליוגה בישראל

יוגה הריון ולידה

מקיצוניות של כאב לקיצוניות של עונג סיפורה של לידה מנצחת ארבל מספרת על התהליך הלידה של נגה ואני מביאה את הסיפור שלה כפי שכתבה אותו לבנות בקבוצה: מרגש, פתוח, ישיר ומלא כנות. וכך היא מספרת: נגה נולדה לפני שבועיים, כל-כך הרבה קרה מאז, לכולנו נדמה שהיא איתנו כבר שנה. האמת היא שבאמת כבר שנה היא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו, של נדב בעלי ושל אחיותיה סיוון ועדי. אבל בעיקר היא חלק ממני, יום יום, שעה שעה במהלך ההריון כולו. הדו-שיח שמתנהל בינינו עכשיו הוא המשך ישיר לדיאלוג הבלתי-פוסק שהתנהל בינינו במשך 40 שבועות בדיוק. כמו כל סיפור לידה, גם הסיפור הזה הוא סיפור לידתה של ברית חדשה עם נגה שלנו, סיפור לידת העיניים המספרות שלה, הידיים הקטנטנות המגששות שלה, הרוגע הטבעי שבה והצורך האינסופי שלה בהגנה ובאהבה. אבל בלידה הזו נולדה גם האמא שלה ושלא כמו בלידות הקודמות, את סיפור הלידה הזו אני מרגישה שאני צריכה לספר, כי זהו סיפור של ניצחון. סיפור של ניצחון להקשבה העצמית, ניצחון לדיאלוג הפנימי והניצחון הפרטי שלי – החיבור שלי לגוף. הגוף הפרטי שלי שמנסה כבר 30 שנה לנצח וסוף סוף מצליח. החיבור לכאב, הקבלה של הכאב וההקשבה פנימה לעומק. סיפור הלידה של... [ continue reading .. ] אני ולא מלאך - סיפור לידה מקסים רונית החליטה שהפעם זה יהיה שונה. את הילד הבכור ילדה בניתוח קיסרי ואז חשה שאכן יילדו אותה אבל היא בעצם לא ילדה. בלידה השניה ביקשה אפידורל כי אפסו כוחותיה אחרי לילה ללא שינה ויום ארוך בעקבותיו – ואז הרגישה שהיא פשוט ממלאת אחר הוראות המיילדת מבלי לחוש דבר. הפעם, כך החליטה, הכל יהיה אחרת. ראשית חכמה הצטרפה לחוג יוגה לנשים הרות שאני מקיימת בסוללים, הקפידה לבוא לכל השיעורים ואפילו התמידה בתירגול יום-יומי בבית של רצף תנוחות ונשימות על-פי הנחייתי. התחושה הטובה בעת ההריון ושיכלול הקשב אל המתרחש בגוף הגבירו בה את האופטימיות לקראת לידה שונה. בשבוע 37 להריון אובחן בבדיקת אולטרה-סאונד מיעוט מי שפיר ורונית התבקשה להיות בביקורת של בית החולים בו היא עתידה ללדת. כשנבדקה שם שבוע לאחר מכן התבקשה לנוח ולשוב ולהבדק בשבוע 39. אבל הימים ימי טרם-פסח ורונית ,שהיא אישה מאמינה ודתית היתה עסוקה בקירצוף הבית והעלמת החמץ והקינון המסורתי של השבועות האחרונים להריון קבל בשל החג מישנה תוקף. את האמבטיה הלבינה במכוון כדי להשתמש בה בשעות הראשונות של צירי הלידה לכשיגיעו. יום לפני ליל הסדר, כשהאמבטיה בוהקת וממתינה לה ,... [ continue reading .. ] באהבה תלדי בנים בערב השתתפה מירב בשיעור היוגה השבועי שלנו. במהלך השיעור, שמתי לב, שגמישות מפרקי הירך שלה השתפרה פלאים. שאלתי אותה אם גם היא מרגישה כך, ולדבריה, בערב הקודם, ממש הקסימה אותה התחושה שבבת אחת "נפתחו" לה מפרקי הירך – כאילו פקע שם משהו. התופעה הזו היא אחת ממבשרי הלידה, עליה אחראי המערך ההורמונלי, ותרגול היוגה תומך בתהליך. מירב היתה בסוף השבוע ה-39, עם הערכת משקל של 4 ק"ג. בהריון הקודם שלה, שגם במהלכו תרגלה איתי יוגה, ילדה בלידה טבעית בן במשקל 4.600 ק"ג. זו המומחיות שלה. מכיוון שהיה ברור לנו שזהו השיעור האחרון לפני הלידה, שיחזרנו ביחד את הנשימות המקלות והתנוחות המזרזות, וכל יתר הבנות תרגלו לכבודה ולטובתן. בסוף אותו שיעור, הדרכתי הרפיה עם מנטרות אופטימיות לקבלת הלידה בשמחה, לאהבה עצמית, ולבטחון ביכולת הגוף והנפש לחוות את הלידה כאירוע חיובי ועוצמתי. שלחתי את הבנות על כנפי הדמיון לשדה פרחים לבנים, בו הן צועדות בריחוף עם התינוק שעתיד להיוולד. כל הקבוצה ליוותה את מירב בברכות ובחיבוקים. ידענו שבימים הקרובים תתרחש הלידה ונשאנו אותה כל השיעור על כפיים באהבה ובתמיכה. יש משהו "שבטי" בקבוצה של בנות... [ continue reading .. ] סיגל מביימת את הלידה שלה לידה יוגית סיגל הודיעה לי שלא תגיע לשיעור היוגה השבועי שלנו בגלל כבדות ותשישות. כבר במפגש הקודם בשבוע שעבר, הודיעה סיגל לכל הבנות בקבוצה (כל אחת מהן בשלב אחר של ההריון) שהיא כבר בשלה ללדת בשבוע 37 ואין צורך להאריך את ההריון עוד שבועות מיותרים... באותו ערב אחרי שיחתנו השתרעה לה במיטה והבינה שכל מה שהגוף שלה מבקש זה שקט. ביום שישי מוקדם בבוקר הרגישה "צירונים" קלים אבל החליטה לצאת לבוקר של סידורים אחרונים. היא ישבה עם חברה בבית קפה אינטימי כזה, התענגה על השמש, סידרה את הגבות אצל הקוסמטיקאית (הייתכן שהרך הנולד יראה אותה עם גבות עבותות? ודאי שלא!) וחזרה הביתה רק בשעות הצהריים כדי לאסוף את איילי בן השלוש מהגן. ה"אומץ" שלה לעשות את כל הסידורים הללו, למרות הצירים הקלים, נובע ממודעות גבוהה אל הגוף ואל התחושות והאינסטינקטים ומתוך שקט פנימי שנוצר בה במהלך תירגול יוגה במשך כל חודשי ההריון הזה וגם בהריון הקודם. לקראת הערב גברו הצירים אבל היא מצאה לנכון לעודד את בעלה ובנה להצטרף לארוחת שבת אצל הסבא והסבתא ובחרה בלב שלם להישאר לבד בבית. היה לה צורך עמוק וברור להתקרקע. להשתרש אל תוך עצמה. להתחיל את... [ continue reading .. ] סיפור לידה מתחיל בהריון כלנית אדומה וזוהרת על מצע ירוק רענן (סיפורה של לידת בית עטופת אהבה ותמיכה) את הסיפור סיפרה לי תלמידה שלי ממש מתוך הלמות ליבה והסיפור מובא פה ברשותה ובהסכמתה , אם כי בעילום שמה, לטובת נשים שנמצאות במסע דומה , או אחר... סיפור לידה מתחיל בהריון... ההריון שלי היה לא מתוכנן ולא במסגרת זוגית. מהר מאד הבנתי שאני בסיפור הזה או לבד (לפחות מהבחינה הזוגית) או בכלל לא. הלכתי לרופא לוודא את הבדיקה הביתית וראיתי כתם קטן פועם בתוך חושך גדול וידעתי שאין לי כל כוונה להפסיק את פעימת הלב הזה הזעיר,האמיץ והעיקש בתוך החשכה. הרופא חישב לי את זמן הלידה, 23 בפברואר . עצמתי את עיני, מנסה להעלות את העונה בתודעתי ואמרתי לעצמי ולו: זה אומר שהיא תוולד בשיא פריחת הכלניות... קיבלתי את רשימת הבדיקות והלכתי הביתה לעכל. ההריון התקדם לו. מבחינה גופנית, אחרי שוך העייפות הגדולה של החודשים הראשונים, מעולם לא הרגשתי בריאה ומלאת חיות יותר, נהניתי מאד מהגוף שלי ומיופיו ההריוני. העתיד בתור אם חד הורית היה מפחיד מאד ובלתי ידוע אך בורכתי בחיי במעגל חברות-אחיות תומך חם ומזין ונעזרתי בו רבות, מה עוד ששתיים מחברותי היו בהריון... [ continue reading .. ]